בקרוב! (חלק 1)

action.jpg

השנה לא ראיתי את האוסקרים. לא עניין של מה בכך בהתחשב בחוויה ההישרדותית שהכרחתי את עדי לעבור בצפיה משותפת בטקס של שנה שעברה. קניתי לנו אז בורקסים יבשים ושתינו יין זול, הכל כדי להישאר ערים להכרזה על "וואלס עם באשיר" כסרט הזר הטוב ביותר של השנה. עד שהגענו לקטגוריית הסרט הזר, העברתי את עדי שבעה מדורי גיהנום (שעלו לי במטחי זעם מרוכזים). בכל פעם שהערתי אותה על מנת שלא תחמיץ את יו ג'קמן משחק מנחה של טקס פרסי אוסקר, יכלתי לשמוע אותה ממלמלת מתוך שינה "נער… החידות… ממומביי…". כשעלינו לאוטו בשבע בבוקר במטרה שתקפיץ אותי הביתה, לא רק שירד גשם זועף שדחק בי לחפש תוכניות לבניית תיבה, אלא שגם האוטו נתקע בדרך. בקיצור, יופי של אוסקר זה היה (הזכרתי כבר שהפסדנו?).

השנה, רק מלחשוב על כל הטקס הזה כבר נרדמתי. "מטען הכאב" לא ממש עניין אותי, מ"אווטאר" מאוד נהניתי אך היה לי די ברור שהוא לא יזכה בשום דבר מעניין, הסרט הישראלי בוודאי שלא התכוון לזכות, והמחשבה על הביצועים של השירים המשעממים והפרסומות החוזרות על עצמן רק גרמו לי לנחור חזק יותר.

עכשיו, אחרי שהתעשייה נרגעה והעולם חוזר למסלולו, החלטתי לבדוק מה קורה עם חלק מן היוצרים האהובים עלי ומה הם עושים בימים אלו – ממש מסע בין כוכבים. חלק מן הברנשים (וחתיכה אחת), כבר זכו להרגיש את מגע הריפוד של הכיסאות באולם הנחשק, וגם אם כמה מן הפרוייקטים עדיין בשלבי התנעה, אף פעם לא מאוחר להתכונן לאוסקר 2018.

מצד שני, ידוע שחלק גדול מהסרטים הבאמת טובים אף פעם לא מועמדים לפרס ושכל עניין האוסקר הוא רק תרוץ נלוז למעקב אחר השפים הגדולים שמסקרן אותי לבדוק מה מתבשל להם בקדרה. על מנת לא לגרום לאף אחד כאב עיניים ממושך, החלטתי לקצוץ את הפוסט ולפרוס אותו למספר חלקים.

פתח כאן.

1. פול תומס-אנדרסון: The Master

סרטים קודמים: לילות בוגי, מגנוליה, מוכה אהבה, זה ייגמר בדם

מדובר באחד הקולנוענים הכי חשובים ומרתקים בעולם לטעמי. כל סרט של PTA הוא אירוע, ממש כאילו נולדה לכם אחיינית חדשה. הבשורה למעשה גדולה אף יותר מאחר ואת הפרוייקט הבא שלו יאייש אחד השחקנים הכי מוכשרים בכדור הארץ ובמאדים: פיליפ סימור הופמן (שרבות דובר על עברם המשותף והפורה).

"המאסטר" יגולל את סיפורו של מנהיג כריזמטי ורב עוצמה (אותו ככל הנראה יגלם הופמן), המייסד תנועה דתית חדשה בשנת 1950, הסוחפת אחריה בהדרגה קהל מאמינים גדול. במהלך הסרט נרקם קשר בינו לבין צעיר בן 20 ומשהו בשם פרדי, המהווה את בן טיפוחיו. בחלוף הזמן, ככל שהתנועה צוברת כוח רב יותר, מתחיל פרדי לפקפק במורהו וביסודותיה של מערכת הערכים והאמונות שאימץ לעצמו במסגרת התנועה.

לאור נסיון העבר, אני מצפה לסיפור במימדים אפים באורך של כשלוש שעות, עם משחק גדול מהחיים של הבלונדיני השמנמן הכי מוכשר בסביבה, וכמובן שיהיה הסרט המדובר ביותר של השנה שבא ייצא.

2. לין רמזי: חייבים לדבר על קווין

סרטים קודמים: לוכד העכברושים

kevin.jpg

הסיבה שהסרט הזה כל-כך מעניין אותי נעוצה בעובדה שספרה של ליונל שרייבר, עליו הוא מתבסס, הוא אחד הספרים הטובים ביותר שיצא לי לקרוא בעשור האחרון. בטקסט פוצע ובלתי מתפשר, עורכת אישה חשבון נפש אל מול בעלה, במהלכו היא מנסה להבין מדוע בנה ביצע טבח מזעזע בבית הספר בו הוא למד. פרוזה קלינית שהיא ניתוח ללא הרדמה לחברה האמריקאית, למוסד הנישואין והמשפחה, ליחס שבין אימהות-שאפתנות-וקריירה ולעוד המון דברים, כשמעל הכל מרחפת השאלה האם רוע זה משהו שנולדים איתו, או שגם לה יש חלק בהתפתחותו? את התפקיד המרכזי עתידה לשחק טילדה סווינטון האלוהית (בחירה פשוט מושלמת!), בעלה הוא ג'ון סי.ריילי, ולגבי קווין – הוא עוד בשלבי ליהוק (וכמובן שיצטרכו לבחור יותר מאחד שכן הספר מתאר את חייו החל מלידתו ועד גיל נעוריו).

הסרט עתיד לפגוש בנו במהלך 2011, ואני סומך על רמזי המוערכת שתעשה עבודה נוקבת ועוכרת.

בינתיים, קבלו ראיון עם זוכת פרס האורנג' לשנת 2005, ליונל שרייבר.

3. נוח באומבך: ילדי המלך

סרטים קודמים: חיים בין השורות, מרגו בחתונה

emp.jpg

"גרינברג" אומנם בקושי הספיק לעלות למסכים, אך נוח באומבך כבר אישר כי סרטו הבא יתבסס על ספרה של קלייר מסוד "ילדי המלך" (The Emperor's Children). הספר, שהיה מועמד לפרס בוקר, מכיל את כל מה שהייתם מצפים למצוא בסרט של באומבך: צעירים מפונקים אובדי דרך ועצות, סופרים נאבקים, אווירה ניו-יורקית אינטלקטואלית, משחקי מעמדות ויחסי גברים נשים – כולם בועטים וצורחים בעידן טרום האחד עשר בספטמבר. הסרט אמור היה להתנהל במקור תחת ידיו המביימות של רון האוורד, כשבאומבך אחראי רק על התסריט, אך כעת כאמור העניינים השתנו. שמות נוספים שנקשרו לפרוייקט הם: ריצ'ארד גיר, קירה נייטלי ואריק באנה.

עפ"י ההערכות, מתישהו בשנה הבאה.

4. דארן ארונופסקי: Black Swan

סרטים קודמים: פאי, רקוויאם לחלום, המעיין, המתאבק

עם נטלי פורטמן בתפקיד הראשי, הבמאי דארן ארונופסקי ממנף מותחן על-טבעי מסקרן במיוחד על שתי רקדניות יריבות בעולם הבלט הניו-יורקי (והבנאדם כידוע, מבין דבר או שניים בפראנויה ותחרותיות). בסרט משתתפת גם ווינונה ריידר, והוא מצוי בימים אלו בשלבי הפוסט-פרודקשן.

5. דיוויד פינצ'ר: The Social Network, Pawn Sacrifice

(Black Hole, The Girl with the Dragon Tattoo, Heavy Metal)

סרטים קודמים: שבעה חטאים, מועדון קרב, זודיאקblack.jpg

במקרה של פינצ'ר, הסרט היחידי שבאמת מעניין אותי מרשימת הסרטים הארוכה שהוא עתיד לביים, הוא לא The Social Network (המתבסס על ספרו של בן מזריץ' "מיליארדרים במקרה – הסיפור האמיתי על פייסבוק", אותו כבר כמעט סיים), וגם לא Pawn Sacrifice (על חייו של שחקן השחמט האגדי בובי פישר, בכיכובו של טובי מגווייר), אלא דווקא Black Hole – המבוסס על הרומן הגראפי המדהים של צ'רלס ברנס.

הקומיקס האפל והמרהיב הזה מספר על חבורת מתבגרים בשנות השבעים, העוברים שינויים גנטיים מוזרים (פה נוסף על הצוואר, זנב המשתלשל מהתחת וכד'), תוך מערבולת של חלומות הזויים, סקס וסמים. בעבר דובר על כך שאת הרומן יעבדו ניל גיימן ורוג'ר אייברי (שעפ"י העבודה שלו ב"חוקי המשיכה", מערכת העצבים שלי לא הייתה עומדת בלחץ לראות מה הוא יעשה עם זה). לאחר ששמו של דיוויד פינצ'ר נקשר לפרוייקט, המחשבה לשכתב את התסריט מעל 10 פעמים (חלק משיטת העבודה שלו), כבר פחות קסמה להם והם ירדו מזה. מצד שני, גם הטון האפל של פינצ'ר יכול להתלבש יפה על הסיפור המסתורי, וכבר ראינו מה הוא יודע לעשות עם ספר מוצלח ביד.

פרוייקטים נוספים הם עיבוד לספרו של סטיג לרסון השוודי "נערה עם קעקוע דרקון", וכן חידוש לסרט האנימציה משנת 81 "רוק בחלל", שהתבסס על מגזין הקומיקס הקינקי Heavy Metal.

כעת נותר רק לקוות שנזכה לראות משהו מזה נעשה לפני שנת 2050.

6. גאס ואן-סנט: Restless

(The Golden Suicides, The Electric Kool-Aid Acid Test)

סרטים קודמים: מלה נוצ'ה, אלפנט, פרנואיד פארק, מילק

acid.jpgפרט לשיתוף הפעולה עוצר הנשימה העתידי בין גאס ואן-סנט לברט איסטון אליס, שסיים לכתוב את התסריט לסרט שיכרוך את שניהם יחד בשם: The Golden Suicides, המבוסס על סיפור התאבדותם המסתורי של זוג האמנים הניו-יורקי העולה טרזה דאנקן וג'רמי בלייק (שמתו בהפרש של שבוע אחד מן השני), ישנו גם העיבוד העתידי לספרו עתיר הסמים מהסיקסטיז של הסופר והעיתונאי טום וולף: The Electric Kool-Aid Acid Test, המתאר את מסעותיו של קן קיזי (מחבר "קן הקוקיה") וחבורתו ברחבי ארה"ב באוטובוס ביה"ס פסיכדלי.

שני הפרוייקטים הללו ממתינים בסבלנות כמו שורה של ילדים לקראת מתקן הספייס-מאונטיין, כי בימים אלו מסיים ואן-סנט לצלם את Restless (שעפ"י הדיווחים כבר לא נקרא Restless, רק שהרבה יותר נוח להתייחס אליו כך מאשר ל"סרט החדש של גאס ואן-סנט"), בו הוא חוזר למרחביו המוכרים בסיפור על נער ונערה המתמודדים עם אובדן ובין השאר נרדפים ע"י רוחו של טייס קמיקאזה יפני…

עוד בקנה, סיפור על אדם שאיבד את עבודתו כפרסומאי בחברה נחשקת, ומצא את אושרו בעבודה בבית הקפה סטארבקס, עפ"י ספרו האוטוביוגרפי של מייקל גייטס גיל: How Starbucks Saved My Life.

To Be Continued

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה בקרוב!, ספרות פולחן, קולנוע אינדי, קולנוע אמריקאי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על בקרוב! (חלק 1)

  1. גזרגמדי הגיב:

    איזה תענוג, אוסף במאים מרהיבים. עושה חשק עז… אולי לגאס ואן-סנט אני מחכה קצת פחות, אבל מילא.

    אני הכי מסוקרנת מנוח באומבך החדש ומרמזי(איך לא ראיתי משהו שלה עדיין ? לטיפולך.)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s