למה מחבלים מתאבדים מעדיפים לנסוע במוניות?

את הקטע הבא כתבתי בלילה משועמם במיוחד לפני שנים מעטות, בהן עטיתי על עצמי ירוק והגנתי על המדינה באמצעות פתיחה וסגירה של שערים בארבע לפנות בוקר. הוא פורסם בגרסא שונה מעט באתר האינטרנט של החיל. אל תצפו לפולו-אפ על מעבורות חלל.

station.png

לאחר כמעט שנתיים של שירות צבאי משעמם, הגעתי למסקנה שהחלק האהוב עלי ביותר במהלך היום הוא הנסיעות. השלב המעיק – שהוא השהיה בבסיס – עלול לייאש, אך המפגשים הקצרים עם התולעת הממונעת מעניקים לי חוויה בלתי נשכחת בכל פעם מחדש, אפילו יותר מצפיה בקלטת הבר-מצווה שלי!

כל נוסע מתמיד יוכל להצביע על הדפקטים שהופכים עבורו את חווית הנסיעה באוטובוס לגהינום, אך עם זאת דרוש מישהו, לא משנה מי, שיקח יוזמה וינסח מצע חוקים וסנקציות כנגד אותם קרימינלים, אפילו אם אותו אדם הוא סמל תורן שמחפש משהו טוב יותר לעשות מאשר לעקוב אחר שועלים צולעים ברחבי הבסיס, שהם למעשה כלבים בעלי משבר זהות עמוק יותר משל אלייזה דושקו.

1. להרוג את כל הנוסעים המעצבנים שיורדים מלפנים

כאילו מה? האוטובוס עוצר בחריקה בתחנה המרכזית. חבורה אקלקטית – המורכבת מבחורה אוטיסטית, נשים בגיל העמידה, גברים מקריחים עם ריח גוף של חדר מכונות דפוס ונער צעיר עם קביים – מתגודדת בתחנה על סף דלת הכניסה הקדמית של האוטובוס, כאילו כל הקאסט של "כמעט מלאכים" עומד לרדת. אבל לא, תמיד יהיו אותם נוסעים מעצבנים שיגידו לעצמם כי הדלת האחורית עלולה להפיל אותם בטעות לעולם מקביל בו בני אדם פועלים בהיגיון. הדלת נפתחת, וכל אותו המון שכבר הספיק להריח את השמן שעל הצילינדר המחבר את הדלת לאוטובוס, נאלץ לההדף אחורנית, על מנת לתת לאותם מכובדים ארורים לצאת מלפנים.

גזר הדין: איסור ישיבה ליד הנהג במכוניות פרטיות.

2. לחסל את כל האנשים המושיבים לידם תיק במקום אורגניזם חי ונושם

בוקר. הציפורים מצייצות, הסופגניות במאפיית התחנה המרכזית כבר תפחו והאישה המטורפת שמנקרת את הנזלת של עצמה מעל אצבע אכולת ציפורן ניצבת במקומה הטבעי ולך, כמובן, בא למות. והנה מגיעה ההסעה המיוחלת באיחור של עשר דקות, אתה נדחק בין הקהל ומיד נזכר באורגיית ההמונים המיוזעת בדרך לרכישת כרטיס בקופות רוק עצמאות, עולה לאוטובוס, מעיף מבט חטוף לאורכו ולרוחבו, ולמראית עין נדמה שכל המושבים תפוסים. אתה מתקדם בסקרנות ולפתע מגלה כמה חוצפנים שהחליטו שגם התיק המכוער שלהם שילם כרטיס וכמוהם, גם לו מגיע לשבת בנוחות ועוד ליד החלון (!). הם ייראו אותך עומד כשפרצופך מרוח בעיסה של ייאוש ומבוכה, וכמו אנשים המשתדלים להימנע מקשר עין עם בעל מום הצועד מולם, מעמידים פנים כי הוא אחד האדם, גם אנשים כעורים אלה יסתכלו היישר קדימה, כאילו שלמושב שלפניהם מחובר מסך אל.סי.די ולא ריפוד עם צבעים מתים יותר ממצעים של בית-חולים גריאטרי.

גזר הדין: עבודת שירות כמאבטח בקניון עזריאלי.

3. למגר את הקהילה רחבת הירכיים שלא תאפשר אפילו לרוח רפאים לשבת כמו בנאדם

מדובר בקבוצת נוסעים בעלי מוסר מפוקפק לא פחות מאלו המתעלמים משיירה של אנשים העומדים במעברי האוטובוס, לטובת חפץ אותו ניתן להגדיר כמת יותר מהעונה האחרונה של "גולשים בזמן". אלו הם נוסעים בעלי מימדי גוף בעיתיים שאומנם עושים טובה ומתמקמים במושב אחד מתוך שניים (במקרה הטוב), אך הם דואגים להתמקם בתנוחה כל-כך מעצבנת שאפילו הדמות הראשית מתוך "רזה" לא תצליח להשתחל אל המושב שלצידם. אתה מנסה להתמקם כשפרצופך מהבהב אי נוחות, אך הפגר המת שלידך פשוט לא זז, למרות שכל מה שיוכל לסדר את העניין מסתכם בתזוזה קלה של רגלו, שגם תמנע ממנו להיראות כאילו הוא מחכה למציצה וגם תאפשר נחת לשומרוני הטוב שלצדו.

גזר הדין: כליאת אותם אנשים לעולמי עד בתא ההיחלצות שמנע מהארי הודיני לקבל את מחיאות הכפיים שלו.

bus02.png

4. לרצץ נוסעים הדוחפים את הברכיים שלהם לתוך גב המושב שלמולם

לכל אחד מאיתנו יצא לשבת בניחותא במהלך נסיעה באוטובוס (בהנחה והאוטובוס ריק), ולפתע משומקום, אתה מרגיש גוף זר המנסה לבקע את דרכו מתוך המשענת לתוך עמוד השדרה שלך. לוקח כמה רגעים להבין שסיגורני וויבר כבר חיסלה את הנוסע השמיני יותר מדי פעמים מכדי שזה יחפש גוף חדש לשכון בו, ושהפעילות הרוחשת בגבך מקורה בברך תועה של נוסע היושב מאחוריך. בלהט השמור בעיקר למרדף אחר זבובים טורדניים, אתה מתחיל להדוף במרפקך את הבליטה הנוצרת בגב המושב, ומקווה שעד שתקרע ממנו את הריפוד (ואולי גם את הסחוס של אותה ברך מקוללת), אותו תפלץ יבין את המסר וייסוג לאחור. כמובן שיהיו אנשים שיסתובבו בנימוס ויבקשו מאותו אדם לשם לב להיכן הוא דוחף את הרגליים שלו, אבל בנינו, אף אחד לא באמת מכיר את אותם אנשים.

גזר דין: פריקת כתף.

5. להעלים אנשים ש"נרדמים" על שני מושבים באוטובוס הומה אדם

אותם נוסעים נתעבים מתאפיינים לרוב במראה מג'וייף ומוזנח, שיערם ארוך וגלי, אולי אפילו ג'ינג'י, לרגלם מתנדנד סנדל אצבע המאיים ליפול ולהסריח את מרחב האוטובוס המחניק, לאפם נזם שבתקופה בה חוררו אותו נחשב לאופנתי והכי חשוב – עיניהם עצומות, גופם שרוע פרקדן על שני מושבים וראשם נח ברישול על פני תיק-גב מנופח. מבחינתי אם אותם אנשים היו בעיצומו של מסע הופעות בחו"ל זה היה מובן, אך רחובות קרים וקופסאות קרטון אינם קיימים ללא סיבה! השתמשו בהם! אל תרדמו באוטובוס מפוצץ באנשים הגורמים לשטף דם בבהונותיהם של חבריהם העומדים לנסיעה, אחרת תתעוררו עם חמרמורת רצינית ומשום מה לא תצליחו לזכור ששתיתם משהו שעה קודם לכן.

גזר דין: אינסומניה.

6. להשתיק גברים ונשים המברברים ברוסית במושב האחורי כשאתה מנסה לקרוא ספר

למעשה, ניתן להוסיף לקטגוריה הזו גם אנשים ששומעים מוסיקה חזק מדי באוזניות במושב שליד. בניגוד לאנשים הטוענים כי אינם יכולים אפילו לחרבן מבלי שסדרת כלים תלווה את לחיצותיהם, רוב האנשים אינם מסוגלים לקרוא ספר על רקע סראונד של: זקנות פטפטניות הקודחות במוחותיהם משפטים ברוסית / גברים מזוקנים המנהלים שיחה ללא מרווח נשימה באמהרית / אזרחים שצועקים לתוך הפלאפונים שלהם תוך כדי נסיעה, כאילו למישהו צריך להיות אכפת שהבית שלהם נשרף. יש גם נהגים המגבירים את הרדיו במהלך הנסיעה, מה שמאלץ אותך להעביר כמה דקות טובות של קריאה כשברקע מתנגן לו החדש של ליידי גאגא או פרסומת לקלינקס. זה אומנם חסכוני מאוד ואם הייתי ג'ורג' קוסטנזה אולי אפילו הייתי מצרף לזה זיון וכריך אבל דחילק! מדובר בחיילים, לא אזרחים שמסוגלים לעשות יותר משתי פעולות במקביל (ולא, לנשום זו לא פעולה).

גזר דין: האזנה בלופ מחזורי לאלבום האחרון של "רוני סופרסטאר".

7. נהגות אוטובוסים

יש באמת מה להוסיף?

גזר דין: גברים.

bus-3.jpg

8. להכות נהגים המסרבים לפתוח את דלת האוטובוס שני מטרים לפני התחנה

אם יש משהו אטום יותר מקציני מיון בבסיס קליטה, זה נהגים בתחנה מרכזית שיסרבו לפתוח לכם את הדלת (גם אם סיימו לסרוק את האוטובוס בקפידה, מיקמו את ישבנם המחותל על הכסא וסידרו את לוח הכרטיסים על הסטנד) אלא לאחר שיסעו שני מטרים קדימה, אל שפת התחנה. המצב לעיתים כה אבסורדי כשאתה מקבל את המבט הזועף בתוספת נפנוף האצבע של הנהג, בעודך מכרכם את פניך בתחנונים, וכעבור שתי שניות הוא פותח את אותה דלת לאחר שהתקדם שני צעדי הליכה של אדם גבוה.

גזר דין: להפוך את אותם נהגים למובילי ריקשה הנוסעת על אנרגיה סולארית.

9. לערוף את ראשם של אנשים שהחליטו לפתוח חלון במזג אוויר של "היום שאחרי מחר"

אוטובוס הוא אולי דבר מחניק, רק שבניגוד לרכבות המובילות יהודים למחנות השמדה בפולין, באוטובוסים יש מזגן! הקטגוריה הזו לא מדברת על ביש המזל, שוודאי תקף לא רק אותי, להתיישב תחת פתח אוורור שבור שלא ניתן לסגור ולבלות את כל מהלך הנסיעה בעצימת עיניים, כשלנגד פניך המכחילות מתעצבים נופיה עוצרי הנשימה של סיביר. כאן מדובר במצבים בהם הנהג קמצן, המזגן סגור ואנשים שלא נאה להם לשאוף את בליל נשימותיהם של חבריהם לנסיעה, מצהירים כי בחילה תוקפת את קיבתם ושהם פשוט "מוכרחים לפתוח חלון!". הצעד הבא, שמשום מה אף נוסע בר דעת לא חשב לעשות, הוא לקחת את אותם אנשים ולהשליך אותם מחוץ לחלון, שינשמו כמה אוויר צלול שהם רוצים. העניין מרגיז אף יותר כשאתה נאלץ לעמוד, ומשב רוח מקפיא ורידים הפורץ מהחלון שממול סוטר על פרצופך. אותם אנשים שתעיר להם יגררו אותך לוויכוחי סרק שלא יובילו לשום תוצאה מועילה. לפיכך, שימוש קיצוני באלימות הינה תשובה מספקת שאמורה לפתור את הבעיה.

גזר דין: לרתך לאותם אנשים מיכל חמצן לתוך האף ולנשום לרווחה כשהוא נגמר.

10. להיפטר מבנות שחייבות להשתין או להקיא במהלך נסיעות ארוכות

בכל טיול שנתי, תמיד תהיה האחת שבשבילה יעצרו את האוטובוס והיא תצטרך להקיא את כל הסנדוויץ' טונה שבלעה לאורך נחל החצבני. לעיתים נדמה שהמערכת הפיזיולוגית של בנות המין הקשה, מנהלת דו-שיח עירני עם מנועים שורפי דלק, אחרת קשה להסביר מדוע הן צריכות להשתין באמצע נסיעה של שעתיים וחצי במרחביה המוריקים של וורשה. לעצור אוטובוס שלם כי מישהי עם שלפוחית רגיזה צריכה להטיל את מימיה, זו אחת הפעולות היותר אנוכיות וחצופות שתתקלו בהן במהלך חייכם על פני האדמה. אין לי שום בעיה עם אנשים שהולכים להשתין בזמן טיסה או נסיעה ברכבת (יש לי בעיה שזה לוקח להם שעה וחצי, אבל זה כבר סיפור אחר), אך מעולם לא נתקלתי במישהי שאומרת לנהג מונית למשל שהיא צריכה לרדת להשתין. מה גם שזה קורה תמיד מתי שהכי אי אפשר לעצור.

גזרן דין: מסיבה ללא נייר בשירותים, אצל איימי וויינהאוס.

תחנה אחרונה

cold.jpg

 הבהרה: המאמר כתוב בלשון זכר ואכן מיועד לזכרים בלבד.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה WHERE IS MY MIND, כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על למה מחבלים מתאבדים מעדיפים לנסוע במוניות?

  1. גושפנקא הגיב:

    כל מילה בסלע חקוקה!

  2. גזרגמדי הגיב:

    סעיף 7- הסבר ונמק. כמה פעמים יצא לך לנסוע עם נהגת ומה היא כבר עוללה לך שאתה צריך לפרוק את זעמך על המין היפה ? (וגם ללא ספק הקשה..)
    סעיף 10- אתה נאצי. לבקש מאוטובוס לעצור ל2 דק' זה לא אנוכי בכלל, אפשר לחשוב כמה הדק' האלה מקצרות לך את החיים…

    גזר הדין שלך על הפוסט המעט שוביניסטי הזה- טיול של 5 חודשים בהודו. שיהיה בהצלחה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s