עשרה שצריך לתרגם

לא תאמינו כמה אשפה שולחות הוצאות הספרים אל החנויות.

רחמנות על העצים שנאלצים להקריב את חייהם הירוקים עבור כותרים מיותרים, משעממים ותמוהים, כשבעולם מסתובבות להן יצירות מסקרנות פי אלף, ששוות הן את זמנם של אלו המתרגמים אותן והן את זמנם של קוראיהן. במהלך שיטוטיי האינסופיים ברשת, נתקלתי בלא מעט ספרים שעדיין לא ברור כיצד עד היום אף הוצאת הוט קוטור כדוגמת "בבל" או "רסלינג" לא הלבישה אותם בבגדי טיימס ניו-רומן מעודכנים בשפה העברית. למיטב ידיעתי, את חלקם הגדול אף לא ניתן לרכוש בשפת המקור בחנויות ממוסדות בארץ, מה שהופך את העניין הזה לאפילו יותר מצער.

ולמרות הכל, בדמעה נוצצת והמון רצון טוב – קבלו אותם במחיאת כף חגיגית – העשרה שצריך לתרגם:

p6-10.png

The Collected Stories of Amy Hempel / Amy Hempel

עושה רושם כי איימי המפל היא אחת מכותבות הסיפורים הקצרים המוערכות ביותר היום באמריקה. צ'אק פאלאניוק, אחד ממעריציה הנלהבים ביותר וסופר טעון תרגום בפני עצמו ("מועדון קרב"), הודה כי רכש את המהדורה הראשונה של אחד מספריה בכריכה קשה עבור 75$ (הסיבה למחיר הגבוה נובעת מכך שחלק גדול מספריה אזל בחנויות ואינו מודפס עוד). בשנת 2006, יצא ספר המאגד את כל קבצי הסיפורים שהוציאה, בסדר כרונולוגי:

Reasons to Live 1985, At the Gates of the Animal Kingdom 1986, Tumble Home 1997, The Dog of the Marriage 2005

בין היצירות היותר מוכרות שלה ניתן למנות את: "באמבטיה", "בבית הקברות היכון שאל ג'ונסון טמון" ו"הקציר", ועל אף שקראתי את זו האחרונה ולא נפלתי מהכורסא, משהו בכל זאת אומר לי שלא כדאי לנסות לוותר על הניסיון להכיר את היוצרת הזו. אם חשקה נפשכם לשמוע את הקציר בקולה של המפל יחד עם סיפור נוסף פרי עטה, אנא הקליקו כאן.    

Books of Blood / Clive Barker

בין השנים 84' – 85', יצאו לאור ששת כרכי "ספרי הדמים" מאת סופר האימה והפנטזיה הבריטי קלייב בארקר. סיפור המסגרת שלהם דן בחוקרת תופעות על טבעיות בשם מרי פלורסקו השוכרת מדיום מפוקפק בשם סיימון מקניל לחקור בתים רדופים. על אף שתחילה מעמיד סיימון פנים כי אכן חווה התגלויות כאלו ואחרות, עד מהרה מתחילות הרוחות באמת להתגלות אליו. הן תוקפות אותו ומשספות בבשרו סדרת סיפורי אימה מצמררים הנכתבים למעשה בדמו. על אף שרבים מן הסיפורים עובדו לסרטים במהלך השנים, ושמו של בארקר התנוסס על שני ספרים מתורגמים: "המארג" ו"אבראט", 25 שנים אחרי והיצירה שהזניקה את מחברה לפסגת ספרות האימה עדיין נותרה באנגליותה. כיום, אגב, ניתן להשיג בחנויות הספרים את ספרו האחרון באנגלית "Mister B. Gone", המספר בגוף ראשון את קורותיו של שד בגיהנום.

Omensetter's Luck / William H. Gass

ספרו הדתי המסקרן של וויליאם ה. גאס, פורסם במקור בשנת 1960 ועוסק באדם בשם בראקט אומנסטר, המגיע עם משפחתו בשנת 1890 לעיירה קטנה באוהיו וגורם לשורה של התרחשויות על טבעיות באזור. כשבעל האחוזה בה התגורר נמצא מת ביער כשסביבו פזורים סמלים מסתוריים, מזלו של אומנסטר משתנה והוא מחליט לעזוב את העיירה תוך שהוא משאיר את שאר התושבים לתהות לגבי מעורבותו בתקרית המוות המשונה. גם ספרו מ- 95 (עליו עבד במשך 26 שנים!), "מנהרות", נשמע לא רע בכלל – וויליאם פרדריק קוהלר הוא אדם המנסה לכתוב הקדמה לספר היסטורי בשם "אשמה וחפות בגרמניה של היטלר", אך בעודו עושה זאת הוא מוצא עצמו כותב ספר על חייו. ככל שהוא ממשיך לכתוב וחושף את עברו הכאוטי והסוער הוא חופר במקביל מנהרה מהמרתף בו הוא עובד, ובכך מסמל למעשה את הניסיון לחדור למעמקי נפשו שלו (מה שמזכיר לי קצת את מוטיב הבאר בספרו של מורקאמי "קורות הציפור המכאנית").

 House Of Leaves / Mark Z Danielewski

את הספר הזה קניתי למעשה יחד עם עוד שני ספרים מהרשימה, ממש לא מזמן במהלך שהות קצרה בחו"ל. ויזואלית, הספר הזה פשוט מדהים. מדובר בספר אימה רחב יריעה במרכזו ניצב מקעקע העובר לבית מוזר שהחלל הפנימי שלו גדול ממידותיו החיצוניות, ומוצא בו תסריט לסרט פולחן מסתורי. הספר משחק המון עם טיפוגרפיה (אותיות מסויימות מופיעות בצבע לכל אורכו, פונטים משתנים בפתאומיות), מכיל תעלולים חזותיים למכביר (עמודים המכילים מילים ספורות בלבד בצורות וגבהים משתנים, טקסט שנראה כמו צילום של מסמך ובמרכזו חור שחור, מילים שמופיעות בכתב מראה, תמונות קודרות), ומורכב מפורמטים שונים של כתיבה (תסריט, סיפור, ידיעה, הערות שוליים מטורפות) – על מנת להמחיש את זה כראוי, דמיינו לעצמכם את "כריש זיכרון", מעורבב בבלנדר עם "קרוב להפליא ורועש להחריד" ושתי כפות בהריון של סטיבן קינג ורק אז תתקרבו למה שהדבר הזה מכיל. ספר שהפך לקאלט ואיגד סביב מחברו לא מעט מעריצים (עוד כמה ספרים בעברית ואני ניגש במהרה לשלישיה השולטת שלי!).

Wittgenstein's Mistress / David Markson

"בהתחלה, הייתי משאירה לפעמים הודעות ברחוב", כך נפתח ספרו האלמוני למדי (אך המוערך בחוגים ספרותיים מסויימים) של דיוויד מרקסון, על אישה שבטוחה שהיא האדם האחרון שנשאר עלי אדמות, וכל שנותר לקורא לעשות במהלך המאתיים ומשהו עמודים של הספר הוא לנסות להבין האם היא דוברת אמת או סתם מטורפת. למיטב הבנתי הספר כתוב בשפה פשוטה אך מכיל המון רבדים והתייחסויות תרבותיות, היסטוריות ופילוסופיות.

p5-1.png

Requiem for a Dream / Hubert Selby Jr

רבים הלקוחות שנתקלתי בהם אשר לא רוכשים ספר שראו את העיבוד הקולנועי שלו קודם. לטעמי, כשמדובר בסרטי קאלט המבוססים על ספרי פולחן ("קן הקוקייה", "התפוז המכאני", "אמריקן פסיכו" ודומיהם), אני מניח שחלק גדול מן הקהל דווקא ירצה להאריך את החוויה ולגלות את המקור עליו התבססה האדפטציה הקולנועית (בעיקר משום שמדובר בספרים עם המון רעיונות חברתיים, ביקורתיים ומתריסים) ואחד הספרים שאותי אישית הכי מסקרן לקרוא הוא זה של יוברט סלבי ג'וניור, בעיקר כי אני נוטה להאמין שלא ייתכן שסרט כל כך חזק לא יסתמך על טקסט נוקב ומגניב למדי.

Lost in the Fun-House / John Barth

"סוף הדרך" ו"האופרה הצפה" של ג'ון בארת' דווקא תורגמו בספריה החדשה, אך קובץ הסיפורים המדובר של הפוסטמודרניסט מ- 1968, במהלכו הוא מתייחס בצורות שונות למעשה הכתיבה עצמו, מה שקרוי "מטא-פיקשן", נשמע כמו משהו שיהיה כיף מאוד לשטוף בו את העיניים.

The Recognitions / William Gaddis

ספרו האחרון והצנום של וויליאם גאדיס "אגפה פעורת הפה" יצא בשנה שעברה בקול דממה דקה, ולמעשה לא ממש ברור לי מדוע תרגמו דווקא אותו ולא את אחד הרומנים הנפוחים וההרבה יותר מוכרים ומשמעותיים שלו – "ג'יי.אר" לדוגמא, שיצא ב- 75', הוא רומן המורכב כולו מדיאלוג המתפרש על פני 725 עמודים, ללא חלוקה לפרקים ומתאר את עלייתה ונפילתה של תעשיית נייר אותה מגלגל ילד בן 11, כסאטירה על החברה הקפיטליסטית האמריקאית. ב- Recognitions, מגולל גאדיס את סיפורו של וויאט גוויון, נוכל המזייף בשלמות מעוררת קינאה יצירות אומנות ברוח הציירים הפלמיים, עד אשר לא ניתן להבחין בינם לבין המקור. "ההונאות של גוויון משקפות למעשה אמת אשר בלתי ניתנת למגע ולזיהוי ובכך ממוטט את הגבולות שבין מה שאמיתי ומה שבדיוני במציאות שלנו". הרומן יצא ב- 55', נכתב במהלך 7 שנים, והיקפו הוא לא פחות מ-900 עמודים.

Gravity's Rainbow / Thomas Pynchon

גם את הספר הזה, כולל הבא אחריו, רכשתי לא מזמן בשאיפה לסיים אותם לפחות בעשר השנים הבאות… פינצ'ון הוא סופר שהוא תופעה! מלבד תמונה ענתיקה שלו מתקופת שירותו הצבאי, אף אחד אינו יודע איך הוא נראה (פעם אגב הייתה שמועה שהוא וגאדיס הם למעשה אותו בנאדם), ובכל כמה שנים הוא מפיל פצצה ספרותית מורכבת, צבעונית ופתלתולה. רסלינג תרגמו ב- 2006 את "הזעקה של אוסף ארבעים ותשע", שהוא מעין סיפור פילם נואר בלשי, והשנה יצא לו בארה"ב ספר חדש (וקריא, לפי השמועות) בשם "Inherent Vice", אך "קשת הכבידה", שיצא ב- 73', הייתה ונשארה יצירתו הבולטת ביותר (הספר זכה למדריכי קריאה, עיבודי קומיקס וכן בפרס ה- National Book Award), ולתאר אותה, כמו לקרוא אותה, זה כנראה דבר בלתי אפשרי (אבל אלוהים יודע שמוכרחים לנסות!). לפיכך, אניח לכם לקרוא את שלל המאמרים, המנסים להסביר מהו לעזאזל הספר המטורף הזה.

Infinite Jest / David Foster Wallace

והנה הגענו לפינאלה. דיוויד פוסטר וואלאס הוא אחד הסופרים והעיתונאים הכי בולטים במהלך שני העשורים האחרונים בארה"ב, אך משום מה, כל הוצאות הספרים בארץ בחרו להתעלם ממנו, ובייחוד מהרומן המונומנטלי המשמעותי והמדהים לכל הדעות שכתב ויצא במקור בשנת 96 – Infinite Jest. האירוניה היא שדווקא במותו התוודעתי לקיומו (וולאס שם קץ לחייו ב- 2008, בעקבות חזרה לא מוצלחת לנטילת כדורים נוגדי דיכאון בהם השתמש במשך שנים), ומאז יצא לי לקרוא מספר סיפורים קצרים ומשעשעים שלו (אחד מהם אף תרגמתי בעצמי ואעלה אותו לכאן בקרוב). לאחר מותו, פרסם אסף גברון כתבה יפהפיה שסוקרת את וואלאס וספריו, והרשת למעשה מפוצצת בלא מעט חומר שכתב ופירסם במגזינים השונים. לאחרונה אף עלה בארה"ב סרטו של ג'ון קרסינסקי (ג'ים הלפרט, מ"המשרד"), המבוסס על ספרו של וואלאס "Brief Interviews with Hideous Men". האתר הזה מכיל מספר ראיונות מוקלטים ומחכימים שנערכו עם וואלאס ברבות השנים ושווה להקשיב להם. גם המאמר של הרולינג סטון: The Lost Years & Last Days of David Foster Wallace, מאלף ועצוב בנסיונו לפענח את דמותו המתוסבכת. מי ייתן והוצאה אמיצה תגדל ביצים ותוציא את אחד הספרים הכי מסקרנים ומשמעותיים שיצאו מאמריקה בעשרים השנים האחרונות. מה שבטוח, אני לא אחכה להם.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה דיוויד פוסטר וואלאס, סיפורים קצרים, ספרות פולחן, ספרים שצריך לתרגם. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s